החברה שלנו הופכת להיות טובה יותר ויותר בזיהוי וגינוי עסקים שלא מיישמים את עקרונות הגיוון והכללה בארגון- עקרונות שאינם עניין של יחסי ציבור ומוסריות גרידא, אלא גם גורמים משמעותיים להשפעה על רווחיות העסק.
עם זאת, יש עדיין סוג אחד של אפליה שנמצא מתחת לרדאר – גילנות. בימינו, ארגונים רבים נמצאים במרדף מתמיד אחר הקהל הצעיר – הקהל של המחר, ולכן מחפשים לגייס כישרונות צעירים שיעזרו להם במשימה. כל זאת למרות העובדה שהאפקטיביות של הגישה הזו היא לא תמיד נכונה, ולעיתים אף לא מגובה במספרים שיתמכו בה.
למה זה משנה?
הסטטיסטיקות מראות באופן עקבי שדווקא אנשים מבוגרים יותר מהווים צרכנים טובים יותר עבור מוצרים ושירותים רבים, משמע הם מבינים את קהל היעד בצורה נכונה יותר. בנוסף, הם לרוב מביאים עמם ניסיון רב, ידע ויציבות לארגון בו הם עובדים.
בעולם ההייטק, עובדים מעל גיל 45 מהווים 29% מהמועסקים- כמעט שליש מכוח העבודה בתעשייה שבדרך כלל נתפסת כשמורה לצעירים בלבד. מעבר לכך, דו"ח משאבי אנוש בהייטק של הרשות לחדשנות לשנת 2019 מצביע על כך שככל שהארגון יותר גדול ומצליח, כך אחוז העובדים שהם מעל לגיל 45 גדול יותר. צירוף מקרים?
העסקת עובדים מבוגרים שנמצאים על סף פרישה בלבד בוודאי לא תיקח את הארגון שלכם רחוק מדי, אבל גם גישה של מידור עובדים מבוגרים יותר לא תיטיב עמכם. בהתחשב במספרים הגדולים של צרכנים בעולם שנמצאים בגילאים הללו, אנחנו חייבים לקחת בחשבון את הניסיון ונקודת המבט שעובדים שנמצאים בחתך האוכלוסייה הזה יכולים להביא לשולחן. במיוחד במקרים בהם השירותים או המוצרים שלנו פונים בין היתר לקהל היעד הזה.
בנוסף, עובדים מבוגרים יותר ניחנו באיכויות שלא נוכל למצוא בשום מקום אחר, בין היתר התמדה והשקעה, כישורי מנהיגות שנרכשו לאורך עשורים של ניסיון, ונאמנות למקום העבודה. בעוד כוח העבודה הצעיר יותר מחפש דרכים לטפס במעלה הסולם ולהשביע את האמביציה שלו במהירות האפשרית, עובדים מבוגרים יותר נוטים לתעדף יציבות. וחשוב מכך, התעדוף הזה לא משפיע על הרצון והיכולת שלהם לתקוף אתגרים ולהצליח במשימות באופן דומה לחבריהם הצעירים.
גישור על הפערים בין שכבות הגיל במקום העבודה הוא בוודאי אתגר מיוחד (ושונה מגישור על פערים אחרים כגון מין, דת או גזע). ובכל זאת, הוא לגמרי בר ביצוע. לדוגמא, חברת Aptive Environmental מארה"ב ידועה בגישה שלה לשיתוף דורות מבוגרים במקום העבודה לצד אוכלוסיה צעירה. החברה יצרה סביבת עבודה מעורבת, חברתית ובריאה שהצליחה בטווח הארוך להיטיב עם הארגון ולתרום להצלחתו.
בין אם ארגונים כבר מזהים את הסוגיה הזו או לא, בעתיד הלא רחוק גם לא נוכל להימנע מהעסקת עובדים מבוגרים. לפי ארגון הבריאות העולמי, החלק היחסי של בני ה-60 פלוס באוכלוסיית העולם הולך להכפיל את עצמו ולהגיע ל-22% עד 2050. המספרים הללו צפויים להשתקף גם בשוק העבודה. אם ארגונים ימשיכו לגייס אנשים צעירים בלבד, הם יפספסו מאגר שלם ומשובח של כשרונות.
איך להתגבר על גילנות במקום העבודה
הצעד הראשון הוא ללא ספק לקבל החלטה ארגונית שאנחנו הולכים להעסיק אינדיבידואלים המשתייכים לקבוצות גיל שונות – לא על בסיס גילם, אלא על בסיס הערך שלהם. בואו נניח שהארגון שלכם בנוי כולו מעובדים מתחת לגיל 40, ויש לכם שני מועמדים לתפקיד חדש – אחד בן 25, והשני בן 50. לשניהם יש כישורים דומים, ולכן אתם עלולים למצוא את עצמכם נוטים לכיוון המועמד הצעיר יותר. בסיטואציה כזו, אל תשכחו לשאול את עצמכם – למה? ייתכן מאוד שדווקא העובד המבוגר יכול להיות מועמד טוב יותר, בעל התאמה טובה יותר לתפקיד.
אבל, זה לא מספיק לוודא שאתם מעסיקים לפחות נציג אחד או שניים של קבוצות גיל שונות. אתם צריכים לוודא שהגיוון הזה נמצא בכל שכבות הארגון. בקבוצות ספורט למשל, לא תמיד נמצא מאמן מבוגר ובעל ניסיון אל מול קבוצת שחקנים צעירים. נהוג באותה מידה להרכיב קבוצה גם משחקנים ותיקים יותר, או לעיתים להביא קפטן צעיר שנותר אנרגיה נחוצה.
ככל שעובדים צעירים ומבוגרים יעבדו יחדיו וכך יוכלו לתקשר טוב יותר זה עם זה, כך הם יכירו אחד את השני טוב יותר ולבסוף המחסומים שעומדים בין קבוצות הגיל השונות ישברו. בידוד של קבוצות גיל במחלקות שונות למשל, או בשכבות שונות של הארגון, לא יעזור לכם במאמץ להתמודד עם הגילנות בארגון ולקצור את הפירות של שילוב קבוצות גיל.
המטרה הסופית, צריך לזכור, היא לא לחשוב על גיל המועמדים בכלל במהלך תהליך הגיוס. עסקים הם הפלטפורמה הטובה ביותר למריטוקרטיה – גם אם אתם מעוניינים בגיוון בארגון שלכם, השאלה שאתם תמיד צריכים לשאול היא מי המועמד המתאים ביותר לתפקיד.
המחויבות שלנו היא להביא את הארגונים והצוותים שעובדים איתנו למקום טוב יותר – יותר גמישים לשינויים, יותר מעורבים ועם קשת נרחבת יותר של כלים, שתאפשר להם ליצור עתיד טוב יותר.